נעמי פולני, בת 96, כלת פרס ישראל, נשכחה מעין הציבור, נכה, חיה בדלות ובבדידות. במרוץ נגד הזמן היא מביימת מחול אחרון ללהקת נשים מבוגרות. דרישותיה המחמירות מהרקדניות מייצרות עימותים ותסכול. השיחות עם נעמי מגלות אישה חדת לשון, המסורה לחלוטין לאמנות – עד כדי דורסנות. בנה יותם מתקשה לשאת את הפער בין דמותה המיתית לבין ילדותו הקשה בצילה. בסצנה נוגעת ללב היא מודיעה לרקדניות שלא יהיה ריקוד. הן ממשיכות בלעדיה ולהופעת הבכורה של המחול היא מסרבת לבוא. האם באמת נכשלה בהגשמת חלומה? זהו סרט מלא הומור על תרבות שהייתה ואיננה. על כאב, על זקנה ובדידות, ובעיקר על תשוקה בלתי מתפשרת ליצירה.