"ממקום מיוחד, אישי ומצוין בחד פעמיותו, עולה ובוקעת שירתה של דליה רביקוביץ. מה שמשוררים אחרים מנסים להיות בכוח מאמצים, על ידי ניסיונות רבים ותרגילי חיקוי…- כל זה מצוי כאילו בדרך הטבע בשירי דליה." (מבקר הספרות ברוך קורצווייל, 1959)

חייה של רביקוביץ אופיינו במסכת של דיכאונות ויציאה מהם. דבר זה השתקף בשיריה שחשפו את סערות נפשה, שנעה בין חיות אדירה ורצון להיות מעורבת בכל עניין פוליטי ומוסרי, לבין בדידות גדולה וניסיונות התאבדות.

הסרט בנוי שתי וערב: השירים של רביקוביץ מובילים את סיפור חייה. הם שזורים בסרט כפי שהיו כרוכים בחייה שלה עצמה. דרך אנשים קרובים וקטעי ארכיון נדירים נחשפת חידת חייה של המשוררת.