לא לכולם יש זמן למות, אבל ליעל היה.
עשור אחרי שהכירו לראשונה באוניברסיטה, פוגשת הבמאית את יעל בפעם השנייה, הפעם כחולה חדשה ומבוהלת במחלקה האונקולוגית בעוד שיעל, חולה ותיקה, מאירה את דרכה באפלה. את הזמן שלה יעל לא ניצלה לחוויות "גדולות מהחיים" אלא לקפיצת ראש אל מעמקי הנפש, להתבוננות צלולה בעיניו של פחד המוות. את המבט המפוכח הזה היא מורישה לבתה מיה ולבן זוגה רני, שנשארים להמשיך את החיים אחריה.
הסרט נע בין אז לעכשיו, בין החיים ובין המוות, איפה שטעם הדברים מתברר.