נקודה בזמן

הביקור הראשון בביתה של מאשה פוטרמילך, שהייתה אחת מהלוחמות במרד גטו ורשה, היה כמעט סוריאליסטי. כאן בשכונה תל אביבית, גרה אחת מלוחמות המרד, אחד מהאירועים החשובים ביותר של המאה ה20. אף אחד משכניה לא יודע על עברה. הייתכן שהיא וחבריה הלוחמים נשכחו? הסרט מלווה בין השנים 2003 – 2006 את ששת המורדים האחרונים ממרד גטו ורשה – קז'יק רותם גר בישראל, מארק אדלמן גר בפולין, ברונק שפיגל גר בקנדה, מאשה פוארמילך, פנינה גרינשפיין ואהרון כרמי גרים בישראל. הם כולם בני יותר מ80, הדרך שבה הם זוכרים היום את המרד אחרי 60 שנה שונה לחלוטין מהדרך שבה נתפס המרד בזיכרון הקולקטיבי הלאומי.

זהו סרט על מפגש מחודש בין שני גיבורים שהגיעו משני עולמות שונים ונפגשו ברגע גורלי אחד בהיסטוריה של מדינת ישראל.
האחד פלמ"חניק, קפטן בן 24 של האוניה אקסודוס, שעלה לארץ בגיל 10 והפליג על הים כצבר, מחוספס, מרדן ומלא אמביציה להלחם באנגלים – אייק אהרונוביץ. ולצידו מעפיל בן 30, נואם מחונן, ציוני שרוף, שכל משפחתו נספתה בשואה, שעולה על האוניה אקסודוס ומצליח בכוח מילותיו בלבד, להחזיק 4,500 מעפילים בלב ים – מרדכי רוזמן.
מאז הם לא נפגשו. 60 שנה כל אחד התגלגל בדרכו בחיים בארץ, עד שלעת זקנה התעורר הצורך לדבר על הפער בין מי שהיו אז לבין מי שהם היום. בין החלום שרקמו על האוניה לבין המציאות בישראל בת ה-60.

ב-7 לדצמבר 1946 טבעה אוניית המעפילים רפיח למרגלות אי בודד ביוון בשם סירינה. בדרך נס ניצלו מרבית מעפיליה וחולצו לאחר כמה ימים מאותו אי. באונייה היה תינוק בן 12 יום, שניצל מטביעה עם הוריו. במסע שורשים אל האי הנטוש מגלה שלמה, אותו תינוק, פרטים חדשים אודות הפרשה, שמובילים למסע חיפוש נפשי בצל בעיות הדור השני. גיבור הפרשה, איש המוסד שבזכותו ניצלו המעפילים, "קם לתחייה" ומספר את סיפור האוניה בשילוב אנימציה לאורך כל הסרט.