ויקי ויובל היו ארבע שנים יחד כשנולד להם ילד. חודש אחרי הלידה – יובל מת. הסרט עוסק באופן שבו התגבש האבל של ויקי בזמן אמת. הוא מבוסס בעיקרו על found footage – מונטאז' של תמונות וסרטונים מתשע השנים האחרונות בחייה – באמצעותו היא מגוללת את סיפורה.

על הפיכתה לאם יחידנית בעל כורחה, ההשלכות של גידול התינוק במצב נפשי רעוע, ההבנה שמדובר באובדן של בן זוג, אך גם של החבר הכי טוב, הצער האדיר על העובדה שתינוקה איבד את אביו מבלי שזכה להכירו, והפליאה על כוחה המסתורי של התורשה לייצר דמיון רב בין יובל לבנו, למרות היעדרו מחייו. לאור כל אלו  עולות גם שאלות של הווה, על דרכי ההתמודדות עם אובדן, ועל החיים לצדו.