כשאביו חלה, הרופאים בחרו שלא לומר לו שהוא עומד למות — וגם דני עצמו לא הצליח לדבר איתו על כך. מתוך ההכחשה הזאת יוצא דני למסע אינטימי, לעיתים כואב ולעיתים מלא הומור וחמלה, בניסיון להבין האם באמת אפשר להתכונן למוות — או שאולי אנחנו מעדיפים, כמו התרבות המערבית כולה, פשוט לא להביט בו.

בין ילדיו, אמו הסיעודית, אנשי דת ומלווה רוחנית שמלמדת גם ריקודי בטן, נרקם סרט אנושי ומפתיע שמגלה כי דווקא ההסכמה להתבונן בסוף החיים יכולה לפתוח מבט חדש ועמוק על החיים עצמם.